Vayedaber

Simple Havroutah

Bekhoroth

Daf 54b

יִתְעַשְּׂרוּ מִזֶּה עַל זֶה! אֲמַר לֵיהּ: אָמַר קְרָא ''הָעֲשִׂירִי'', תֵּן עֲשִׂירִי לָזֶה וְתֵן עֲשִׂירִי לָזֶה. אִי הָכִי, כְּבָשִׂים וְעִזִּים נָמֵי? ''וָצֹאן'' מַשְׁמַע כָּל צֹאן אֶחָד.

Traduction

let them be tithed from one for the other. Abaye said to him that the verse states: ''The tenth shall be sacred to the Lord'' (Leviticus 27:32). This indicates that one must give the tenth animal from this, the flock, and give the tenth animal from that, the herd, with each counted and given separately. The Gemara raises a difficulty: If so, sheep and goats should also have to be tithed separately. The Gemara answers that the verse states: ''Or the flock,'' which means that all the goats and sheep are one flock and may be tithed together.

Rachi non traduit

יתעשרו מזה על זה. בקר וצאן:

אמר קרא העשירי. דסמך מעשר אבקר ועשירי סמך אצאן דהשתא כתיב מעשר אכל חד וחד:

כבשים ועזים נמי. לא ליעשרי כי היכי דלעיל כתיב חלב איצהר וחלב אתירוש ודגן ודרשינן דגן דגן מק''ו דתירוש ויצהר וה''נ דרשינן ק''ו דחדש וישן:

ומשני וצאן משמע כל צאן א':

הָכָא נָמֵי לֵימָא מַשְׁמַע כָּל דָּגָן אֶחָד! אָמַר אַבָּיֵי: ''רֵאשִׁיתָם'', וְכֵן אָמַר רַבִּי אִילְעָא: ''רֵאשִׁיתָם''.

Traduction

The Gemara raises a further difficulty: Here too, with regard to teruma and tithes, let us say that the term ''grain'' (Numbers 18:12) means that all the different types of grain are considered one grain, and may be tithed together. Abaye said in response that there it is different, as the verse states: ''The first part of them'' (Numbers 18:12), in the plural, which teaches that one must give the first part for each type of produce separately. And Rabbi Ile’a says likewise that ''the first part of them'' teaches that one must give the first part for each type of produce separately.

Rachi non traduit

ראשיתם. סמוך לדגן הוי ראשיתם לומר תן ראשית לכל דגן ודגן בסדר ויקח קרח:

Tossefoth non traduit

אמר אביי ראשיתם כו' רבא אמר בלא ראשיתם כו'. תימה דבפ''ק דתמורה (דף ה.) גבי הא דאמר אביי דכל [מילתא] דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני פריך מתורם ממין על שאינו מינו דאמר רחמנא תן חלב לזה [וחלב לזה] ותנן דאם תרם אין תרומתו תרומה ומשני אמר קרא ראשיתם אלמא מוקי ליה אפי' לתירוש ויצהר לאשמועינן דלא מהני והכא מוקי לה לחלק במיני דגן דאין תורמין מזה על זה ורבא אמר בלא ראשיתם נמי לא מצית אמרת [ודגן] משמע [כל] דגן אחד דמוקי בהדיא התם להכי דקאמר התם ולרבא דאמר לא מהני אי לאו דאמר רחמנא ראשיתם הוה אמינא תירוש ויצהר דכתיב בהו חלב חלב שאין תורמין תירוש ודגן דחד חלב כתיב בהו מהאי אהאי כתב רחמנא ראשית וי''ל דלאביי ודאי משמע דהאי ראשית לחלק במיני דגן דמדסמך ליה קרא לודגן ומוקי נמי לומר דלא מהני דמשמע דקרא אכולהו מיני דכתיבי בקרא לחלק בתירוש ויצהר לא איצטריך אלא לומר דלא מהני וכי היכי דלא מהני בתירוש ויצהר לא מהני נמי במיני דגן ורבא דקאמר הכא לא צריך משום דמק''ו נפקא כדלעיל ומן דגן ליכא למידרש דמשמע [כל] דגן אחד כדקאמר הכא דאיצטריך לגופיה למעוטי שאר מינים והתם נפקא לן מראשית כדאשכחן בכמה דוכתי (פסחים דף יח:) מילתא דאתיא בק''ו טרח וכתב לה קרא והשתא נמי ניחא הא דמייתי הכא ראשית על דגן ודגן והתם מייתי ליה רבא על דגן ותירוש דודאי תרוייהו נפקי מק''ו בין תירוש ודגן בין דגן ודגן ומ''מ כתביה אתרוייהו כמו מילתא דאתיא בק''ו טרח וכתב לה קרא וא''ת ולרבא כיון דכתיב ראשיתם אכולהו חלב חלב למה לי וי''ל משום דלא הוי מוקמינן ראשיתם אתירוש ויצהר כיון דאינם כלאים זה בזה:

רָבָא אָמַר: בְּלָא ''רֵאשִׁיתָם'' נָמֵי מַשְׁמַע כָּל דָּגָן אֶחָד — לָא מָצֵית אָמְרַתְּ. בִּשְׁלָמָא הָתָם אָמְרִינַן: ''וָצֹאן'' מַשְׁמַע כָּל צֹאן אֶחָד, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כְּבָשִׂים וְעִזִּים נָמֵי — לִכְתּוֹב ''וְכָל מַעְשַׂר בְּהֵמָה''.

Traduction

Rava said that there is an alternative answer: Even without the term ''the first part of them'' there is also no difficulty, as you cannot say the term ''grain'' means that all the different types of grain are considered one grain. Rava explains: Granted, there, with regard to sheep and goats, we say that the term ''or the flock'' means that all goats and sheep are one flock. Because if it enters your mind that sheep and goats may also not be tithed one for the other, like the herd and the flock, let the verse write: And all the animal tithe, without distinguishing between herds and flocks.

Rachi non traduit

בשלמא התם דרשינן וצאן משמע כל צאן א'. דמייתרי לן קראי:

דאי ס''ד כבשים ועזים נמי. לא ליעשרו אהדדי לכתוב רחמנא וכל מעשר בהמה ואנא ידענא דמין על שאינו מינו לא דאתי מק''ו מחדש וישן:

וְכִי תֵּימָא: אִי כְּתִיב ''כָּל מַעְשַׂר בְּהֵמָה'', הֲוֵי אָמֵינָא אֲפִילּוּ חַיָּה — ''תַּחַת'' ''תַּחַת'' מִקֳּדָשִׁים גָּמַר.

Traduction

And if you would say that if the verse had written: All the animal tithe, I would say that the requirement to tithe animals applies even to undomesticated animals, this is not so. The reason is that one derives the halakha of the animal tithe from sacrificial animals, via a verbal analogy of the terms ''under'' and ''under.'' With regard to sacrificial animals it states: ''When a bull, or a sheep, or a goat is brought forth, then it shall be seven days under its mother, but from the eighth day onward it may be accepted for an offering made by fire to the Lord'' (Leviticus 22:27), and with regard to animal tithe it states: ''And all the tithe of the herd or the flock, whatever passes under the rod, the tenth shall be sacred to the Lord'' (Leviticus 27:32). It is derived through this verbal analogy that just as an undomesticated animal cannot be consecrated as an offering, so too, it cannot be tithed.

Rachi non traduit

וכי תימא אי כתב בהמה ה''א. חיה בכלל בהמה וליחייב חיה במעשר כדקי''ל בב''ק (דף נד:) חיה בכלל בהמה להרבעה משום הכי לא הוה צריך למכתב בקר וצאן דאנא גמיר תחת תחת מקדשים כתיב הכא (ויקרא כ''ז:ל''ב) תחת השבט וכתיב התם (שם כב) תחת אמו והתם חיה לא דכתיב שור כשב ועז הלכך לכתוב בהמה ואתי בק''ו מחדש וישן דמין בשאינו מינו לא ולהכי כתב בקר וצאן למימרא דבקר וצאן הוא דאין מתעשרין הא צאן וצאן מתעשרין אלא הכא גבי דגן לא מיסתבר קרא למידרש דתירוש ודגן הוא דאין מתעשרין הא דגן ודגן מתעשרין דמי סגיא דלא כתב דגן למעוטי שאר מינין דלא ליחייבו במעשר מדאורייתא:

וְאָתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר מֵחָדָשׁ וְיָשָׁן, ''בָּקָר וָצֹאן'' לְמָה לִי? בָּקָר וָצֹאן הוּא דְּאֵין מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה, אֲבָל כְּבָשִׂים וְעִזִּים מִתְעַשְּׂרִין.

Traduction

Rava continues his explanation: And as one would not have thought that undomesticated animals are included in the animal tithe the verse could have stated: And all the animal tithe, and one would derive that one species may not be tithed for another by an a fortiori inference from new grain and old grain, as specified earlier: If the grain tithe may not be taken from the new grain for the old grain despite the fact that the prohibition of diverse kinds does not apply, all the more so with regard to different species of animal, which are prohibited as diverse kinds; the animal tithe may not be taken from one for another. If so, why do I need the verse to state: ''The herds or the flock''? This teaches that herds of cattle and flocks of sheep or goats may not be tithed from one for the other, but sheep and goats, which are both called flocks, may be tithed from one for the other.

Tossefoth non traduit

ואתי בק''ו מחדש וישן. לא הוי מצי למימר דאתי בהיקישא דעשר תעשר דלעיל דהא אמר רבא לעיל לשנה הקשתיו ולא לדבר אחר:

אֲבָל הָכָא, מִי סַגִּיא דְּלָא כְּתִיב ''דָּגָן''? לְמַעוֹטֵי שְׁאָר מִינִין.

Traduction

Rava concludes: But here, in the case of grain, would it suffice if the Torah had not written: ''Grain,'' to exclude other types of foods from the obligation of tithes by Torah law? In other words, the term ''grain'' must be serving to exclude other types of food, as one cannot claim they could have been excluded in some other manner.

מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: אֵימָא לְעָרְבוּ לְבָקָר בְּצֹאן! אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן לְרָבָא: אִית לֵיהּ נָמֵי ''הָעֲשִׂירִי''.

Traduction

Rav Huna, son of Rav Naḥman, objects to this claim of Rava in which it is derived from the words ''herd'' and ''flock'' that cattle and sheep may not be tithed together. One can say instead that this teaches that one should intermingle the cattle in the herd with the sheep in the flock and tithe them all together. Mar Zutra, son of Rav Naḥman, said to Rav Huna, son of Rav Naḥman: Rava also accepts the opinion of Abaye that the verse ''The tenth shall be sacred to the Lord'' teaches that cattle and sheep must be tithed separately, and therefore he does not entertain that derivation.

Rachi non traduit

אימא לערבו לבקר וצאן. כלומר מנא ליה לרבא דלהכי כתיב בקר וצאן דלא יתעשרו מזה על זה אימא להכי פרטינהו קרא בהדיא לערבינהו דליעשרו אהדדי דאי הוה כתב בהמה הוה מייתינן מחדש וישן דמין בשאינו מינו לא ולהכי אדכרינהו בהדיא למימרא דליעשרינהו אהדדי. וקס''ד דרב הונא דמדרבא לית ליה ראשיתם העשירי נמי לית ליה לרבא דלידרוש תן עשירי לזה ועשירי לזה הואיל ולא כתב מעשר בקר ומעשר צאן:

Tossefoth non traduit

אימא לערובי בצאן. דכתבינהו בחד מעשר ולא כתב ומעשר צאן:

אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: בְּלֹא ''עֲשִׂירִי'' נָמֵי לָא מָצֵית אָמְרַתְּ בָּקָר וָצֹאן מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה, דְּאִיתַּקַּשׁ מַעְשַׂר בְּהֵמָה לְמַעֲשֵׂר דָּגָן — מָה מַעְשַׂר דָּגָן מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ לָא, אַף מַעְשַׂר בְּהֵמָה מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ לָא.

Traduction

There are those who say that Rava said: Even without the verse ''The tenth shall be sacred to the Lord'' you also cannot say that a herd and a flock should be tithed from one for the other, as animal tithe is juxtaposed to grain tithe: Just as grain tithe may not be separated from one type of grain for another grain that is not its type, so too, animal tithe may not be separated from one type of animal for another species of animal that is not its type.

Rachi non traduit

ממין על שאינו מינו לא. וא''ת בכבשים ועזים נמי א''כ ריבויא דבקר וצאן מאי אהני. ואם תאמר מה ראית מסתברא דמעוטינהו דהיקישא לבקר וצאן אתא דלא ליעשרו אהדדי דהא לא דמו כלל אהדדי וריבויא דבקר וצאן לרבויי כבשים ועזים דהא דמו אהדדי לענין קרבן דהאומר הרי עלי מן הצאן יכול להביא בין כבש בין עז:

וְהָא רָבָא הוּא דְּאָמַר: ''שָׁנָה'' לְשָׁנָה הִקַּשְׁתִּיו, וְלֹא לְדָבָר אַחֵר! הֲדַר בֵּיהּ רָבָא מֵהַהִיא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: חֲדָא (מיניה) [מִינַיְהִי] רַב פָּפָּא אַמְרַהּ.

Traduction

The Gemara asks: But isn’t it Rava himself who said that the term: ''Year by year'' (Deuteronomy 14:22), teaches that I have juxtaposed the two types of tithe with regard to the year in which they were born, teaching that one may not tithe old and new flocks together, but not with regard to another matter, i.e., there is no prohibition against tithing two types together? The Gemara answers: Rava retracted that first opinion, and maintains that the juxtaposition applies even to the tithing of two types together. And if you wish, say instead that one of those opinions was said by Rav Pappa, not by Rava. Since Rav Pappa was Rava’s closest student and took over as head of the academy after Rava’s death, his statements were occasionally mistaken for those of Rava himself.

Rachi non traduit

הדר ביה רבא מההיא. קמייתא וסבירא ליה נמי דלמילי אחרנייתא נמי איתקש למעוטי בקר וצאן וכבשים ועזים דמתעשרי נפקא לן מריבוייא דבקר וצאן וכי פרכינן בריש שמעתין אי הכי חדש וישן נמי לאו פירכא היא דהא בחדש וישן כתיב בקרא בהדיא דאיתקוש דהא בקרא דהקישא כתיב שנה שנה:

Tossefoth non traduit

חדא מיניה רב פפא אמרה. בריש ב''ק (דף ד:) נמי קאמר הכי ועל רב פפא רגיל לומר כן שמלך אחר רבא כדאיתא (במועד קטן) (דף כח:) ויש דברים כשהיה אומר דסבורים שהם בשם רבא:

מַתְנִי' מַעְשַׂר בְּהֵמָה מִצְטָרֵף כִּמְלֹא רֶגֶל בְּהֵמָה רוֹעָה, וְכַמָּה הִיא רֶגֶל בְּהֵמָה רוֹעָה? שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל. הָיוּ בֵּין אֵלּוּ לְאֵלּוּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מִיל — אֵין מִצְטָרְפִין. הָיוּ לוֹ בָּאֶמְצַע — מֵבִיא וּמְעַשְּׂרָן בָּאֶמְצַע. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַיַּרְדֵּן מַפְסִיק לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה.

Traduction

MISHNA: Animals subject to the obligation of animal tithe join together if the distance between them is no greater than the distance that a grazing animal can walk and still be tended by one shepherd. And how much is the distance that a grazing animal walks? It is sixteen mil. If the distance between these animals and those animals was thirty-two mil they do not join together. If he also had animals in the middle of that distance of thirty-two mil, he brings all three flocks to a pen and tithes them in the middle. Rabbi Meir says: The Jordan River divides between animals on two sides of the river with regard to animal tithe, even if the distance between them is minimal.

Rachi non traduit

מתני' מצטרף כמלא רגל בהמה רועה. כפי שיעור שהבהמה מתרחקת והולכת כשהיא רועה דהיינו ט''ז מילין. ל''א כפי מה שהבהמות רחוקות זו מזו ויכולות להשתמר ברועה אחד והיינו ט''ז מילין כדמפרש בגמרא דהכי שלטא עינא דרועה ואם יש לו חמשה בהמות בכפר זה וחמשה בהמות בכפר אחר רחוק מזה ט''ז מילין מביאן לתוך דיר אחד ומעשרן ואם רחוקות יותר פטורות ובגמרא מפרש טעמא:

שלשים ושתים מיל. פריך בגמרא מאי קאמר:

היה לו באמצע. אותן האמצעיות מצרפות את הצדדין והאי דקתני מביא ומעשרן באמצע לא מביא ממש קאמר:

הירדן מפסיק. שאם יש לו חמשה בהמות מכאן וחמשה מכאן וירדן באמצע אין מצטרפות ופטורות וטעמא מפרש בגמרא:

גְּמָ' מְנָא הָנֵי מִילֵּי?

Traduction

GEMARA: The mishna teaches that animals join together for the purposes of tithing if the distance between them is no greater than the distance a grazing animal can walk and still be tended by one shepherd. The Gemara asks: From where are these matters derived? What is the source that this is the maximum distance at which they can be tithed together?

אָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָא: דְּאָמַר קְרָא ''עוֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה'', וְקִים לְהוּ לְרַבָּנַן דְּשִׁיתְּסַר מִיל קָא שָׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא דְּרוֹעֶה.

Traduction

Rabba bar Sheila said that the verse states: ''So says the Lord of hosts: Yet again shall there be in this place, which is desolate, without man and without animal, and in all its cities, a habitation of shepherds causing their flocks to lie down. In the cities of the hill country, in the cities of the lowland, and in the cities of the south, and in the land of Benjamin, and in the places about Jerusalem, and in the cities of Judah, the flock shall again pass under the hands of him who counts them, says the Lord'' (Jeremiah 33:12–13). It is derived from here that animals that can pass under the hands of one shepherd are called one flock and can be counted together for the animal tithe. And the Sages have an accepted tradition that the eye of the shepherd can see up to a distance of sixteen mil.

Rachi non traduit

גמ' תעבורנה הצאן על ידי מונה. משמע אם יכולות להמנות ברועה א' מיקרו צאן ותעבורנה תחת השבט להתעשר ואי לא לא:

הָיוּ בֵּין אֵלּוּ לְאֵלּוּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מִיל אֵין מִצְטָרְפִין וְכוּ'. שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם הוּא דְּאֵין מִצְטָרְפִין, הָא בְּצִיר מֵהָכִי מִצְטָרְפִין? וְהָא קָתָנֵי: שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל, טְפֵי לָא! מִשּׁוּם דְּקָא בָעֵי לְמִיתְנֵא סֵיפָא: הָיוּ לוֹ בָּאֶמְצַע — מֵבִיא וּמְעַשְּׂרָן בָּאֶמְצַע.

Traduction

§ The mishna teaches that if the distance between these animals and those animals was thirty-two mil they do not join together. The Gemara infers: It is only if the distance between them is thirty-two mil that they do not join together, from which it can be inferred that if the distance between them is less than this they do join together. But the mishna earlier teaches: Sixteen mil, which indicates: And no more. The Gemara answers: One cannot infer that if the distance is less than thirty-two mil the animals join together. The mishna mentions thirty-two mil only because it wants to teach in the latter clause: If he also had animals in the middle of that distance of thirty-two mil, he brings them all to a pen and tithes them in the middle.

Rachi non traduit

והא קתני ט''ז מיל. הוא דמצטרפין טפי לא:

וְכַמָּה? אָמַר רַב: חָמֵשׁ מִכָּאן וְחָמֵשׁ מִכָּאן וְחָמֵשׁ מֵאֶמְצַע, דְּהָנֵי חָמֵשׁ חַזְיָא לְהָכָא וְחַזְיָא לְהָכָא.

Traduction

The Gemara asks: And how many animals must he have on the two sides and in the middle in order to tithe them as one group? Rav says: Five from here and five from there and five in the middle. The reason is that these five in the middle are fit to combine with the animals here and are likewise fit to combine with the animals there, to amount to a total of ten, to which the obligation of animal tithe applies. For this reason all three flocks are considered as one flock.

Rachi non traduit

וכמה. יהא לו בצדדין ובאמצע שיצטרפו:

ה' מכאן וה' באמצע. מצטרפות ומביאן לתוך דיר א' ומעשרן והחמש הנותרות בדיר מצטרפות לגורן אחר כשיולדו לו עוד טלאים. אבל אי הוי הנך דצד האחת קרובות לאמצעיות בתוך ט''ז מיל ואותן שבצד שני רחוקות יותר מט''ז מיל אותן הרחוקות פטורות לגמרי ואינן צריכות להמתין עד שיולדו לו עוד טלאים להצטרף לגורן אחר:

דהנך ה'. אמצעיות חזיין להכא ולהכא דכל צד דמצטרפת להו איכא שיעור מעשר אבל אם יש מכאן ה' ומכאן ד' ובאמצע ה' אין הד' מצטרפות ואין צריכות להמתין לגורן אחר:

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ חָמֵשׁ מִכָּאן וְחָמֵשׁ מִכָּאן וְאֶחָד בָּאֶמְצַע, חָזֵינַן לְרוֹעֶה כְּמַאן דְּקָאֵי הָכָא, וְקָרֵינַן בֵּיהּ ''מוֹנֶה''.

Traduction

And Shmuel says: Even if there are five from here and five from there and only one in the middle they may be tithed together. The reason is that we see the shepherd as one who stands here in the middle and we apply the verse: ''Who counts them'' (Jeremiah 33:13), to him. Since he can see and count both sides from his vantage point in the middle, they are all considered one flock.

Rachi non traduit

ה' מכאן וה' מכאן ואחת באמצע. אע''ג דהך חדא לא חזיא למנינא הואיל ורועה אורחיה למיזל התם ואיתויי הויא כמאן דקאי התם וקרינא ביה מונה וכ''ש ד' מכאן וה' מכאן ואחת באמצע דהך חזיא לצירופא דמניינא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source